איולי ביתי

מכירים את זה שאתם חושבים על תחפושת מקורית לפורים, ואז מגיעים למסיבה ומגלים שחצי מהנוכחים, כמוכם, התחפשו לחתול של שרדינגר (והתנצלות למי שקורא את הבלוג ואינו חנון P: )? אז מסתבר שאני לא היחיד שחשב על מיונז ביתי השבוע. עם זאת, אני מוסיף שום, ולכן זכאי לקרוא לתוצר שלי "איולי".

אני הולך להכין את האיולי בעלי ומכתש. זה מארבע סיבות:

1. מכניסים פחות אוויר לתערובת, ומקבלים תוצאה יותר סמיכה.
2. העלי גורם להתחלבות יותר מהירה מאשר מטרפה, ולכן ההכנה מהירה יותר.
3. נוכל לכתוש את התבלינים והשום בעלי ומכתש, ולקבל יותר טעם.
4. אם יש מכתש גדול מספיק, אפשר לערבב בתוכו, ובניגוד לקערה הוא כבד ויציב ולא יתחיל לזוז ולהסתובב.

אז, מה צריך בשביל להכין איולי?

התבלין והחרדל אינם חובה, אבל הם מומלצים בחום. אפשר להשתמש בכמעט כל תבלין. הקלאסי הוא כמובן בזיליקום, אבל גם טימין, טרגון, עירית וכמובן זעתר נפלאים ומוסיפים המון טעם וחיים למנה.

במרכז שן השום, ישנו התחלת שורש. הוא מה שגורם לריח של השום לעלות חזרה, ולמען שלום הסועדים נסיר אותו.

נשים חצי שן שום, את התבלין והמלח הגס במכתש.

לאחר שנכתוש אות התבלינים, נערבב אותם עם כף חרדל. אם יש לנו חרדל עם גרגרים שלמים, ננסה למחוץ אותם ולקבל עוד טעם ומרקם.

השבוע יש לי מכתש קטן, אבל זה בסדר, כי בפועל החל משלב זה צריך רק את העלי כאמצעי בחישה.  אם יש לכם מכתש גדול, אפשר להמשיך איתו. אחרת בשלב הזה לעבור לקערה. נשים בה את התבלינים והחרדל, יחד עם חלמון הביצה ושתי כפיות מיץ לימון.

.

נתחיל לערבב עם העלי, עד שנקבל תערובת סמיכה, ולאט לאט נזליף פנימה שמן זית. אם אין לכם בקבוק עם מזלף צר, אפשר לשים שמן זית בקערה נוספת בצד ולהכניס אותו עם כפית, לאט לאט. התערובת תתחיל להיות סמיכה ולצבור נפח.

כמות שמן הזית היא בין רבע לחצי כוס, כתלות בכמה אתם רוצים שיהיה סמיך, ובכמה טעם של שמן זית אתם חפצים. אם לשמן זית שלכם יש טעם חזק מידי, הוא עלול להאפיל על השאר. במקרה כזה אפשר לעבור באמצע לשמן קנולה. הדרך הכי טובה לדעת: תטעמו.

הטעמים נספגים הכי טוב אחרי שעתיים-שלוש לפחות במקרר. לאחר מכן, הרוטב מוכן להגשה.

בתאבון.